התקן יישומים על Guadalinex v9

בעת ההתקנה גואדלינקס v9 ישנם מספר יישומים שעכשיו יהיו זמינים ישירות לשימוש ללא צורך לעשות שום דבר אחר. אם אתה צריך אחרים שאינם כלולים בהתקנה הראשונית, אין בעיה, אתה יכול להוסיף אותם למערכת שלך בכל עת.

בעת התקנת אפליקציה חדשה על גואדלינקס ובאופן כללי בלינוקס, יכולים להיות ארבעה מקרים

• שהאפליקציה שאתה צריך נמצא במאגרי התוכנה של גואדלינקס
• שנמצא במאגר ספציפי מחוץ לאלו של גואדלינקס
• בקש מהמפתח לספק לך חבילת DEB (המערכת שבה משתמשת דביאן ונגזרותיו)
• כדי לספק לך את קוד המקור כדי שתוכל להרכיב אותו בעצמך

ארבעת המצבים הללו מסודרים החל מהפשוט ביותר ומסתיים במסורבל ביותר וגם מתחיל בסביר ביותר וכלה בפחות תדיר; כך ששיטת ההתקנה הסבירה ביותר תהיה הפשוטה ביותר.

התקן ממאגרי Guadalinex

מאגרי תוכנה הם המבשרים של חנויות תוכנה מודרניות שבהן בוודאי תשתמשו, למשל, כדי להתקין אפליקציות בטלפון הנייד שלכם. אולי תופתעו לדעת שההמצאה הזו קיימת כבר הרבה זמן.

את התוכנה מהמאגרים ניתן להתקין בקלות רבה עם פקודה מהמסוף או, אם אתה לא מאוד אוהב את הטרמינל, מאפליקציה גרפית שגם תעזור לך לחקור את החבילות הזמינות.

כדי להתקין חבילה משורת הפקודה פשוט הקלד תוכנית ההתקנה sudo apt-get, כאשר "תוכנית" הוא שם החבילה. זה לא חיוני אבל כדאי להתחיל בעדכון רשימת החבילות עם עדכון sudo apt-get. הפקודה sudo שקודם לפקודות משמש לביצוען עם הרשאות מנהל אז, לפחות בפעם הראשונה, הוא יבקש ממך לכתוב את הסיסמה שלך ולפי היגיון המשתמש שלך חייב להיות בקבוצת המנהלים. בזמן עדכון זה יראה את ההתקדמות, בצילום המסך למטה הוא נראה מעומעם ומסוכם כדי להתמקד במה שחשוב.

אם החבילה שתתקין תלויה באחרים, היא תודיע לך ותבקש ממך אישור להתקנתן. כדי להתקין הכל יש ללחוץ על מקש S (אשר, כפי שהוא נבחר כברירת מחדל, ניתן להחליף אותו במקש Enter) או אם מה שהוא מציע לא מתאים לכם, תוכלו ללחוץ על מקש n ולבטל את הפעולה. בצילום המסך למטה, שגם הוא אפור, הוא מציע להתקין כמה חבילות בנוסף Arduino, שהוא זה שביקשנו, ומציע וממליץ על אחרים. זה גם מודיע לך שתצטרך להשתמש בכמות מסוימת של שטח דיסק כדי להשלים את הפעולה.

למקרה שאתה מעדיף משהו יותר גרפי, Guadalinex v9 שימושים סינפטי כמנהל חבילה, לדעתי, החלטה מצוינת. כדי להפעיל אותו עליך לבחור אותו מערך הניהול בתפריט הראשי אם אתה משתמש בגרסה ה"רגילה" או מהעדפות אם אתה משתמש בגרסת ה"לייט".

מכיוון שהוא דורש הרשאות מנהל, הוא יבקש ממך את הסיסמה לפני הפעלת היישום. אם המשתמש שלך לא נמצא בקבוצת המנהלים, אתה בוודאי יודע את הסיסמה של מישהו אחר שכן (עבודה רגילה עם משתמש לא מוגן זה לא שטויות, זה מוסיף עוד שכבת אבטחה) התיבה המכילה את שם המשתמש היא תפריט נפתח תפריט שממנו תוכל לבחור את המשתמש המוסמך ולאחר מכן לכתוב את הסיסמה שלו בתיבה למטה.

מספר התוכניות הכלולות במאגרי Guadalinex הוא די גדול, אז כדי למצוא את האחת שאתה מחפש תוכל לחקור קטע על ידי לחיצה על הכפתור המתאים בתיבה השמאלית התחתונה ולאחר מכן על שמו בפינה השמאלית העליונה ולקבל מידע על זה על ידי בחירתו מימין.

בדוגמה בצילום המסך למטה בחרנו את קטע האלקטרוניקה של מאגרי "היקום" (תוכנה חופשית) ומתוכו בחרנו Arduino, שהתיאור שלו מוצג בתיבה הימנית התחתונה.

בקופסה המכילה את תיאור החבילה ישנם שלושה כפתורים. הראשון, זה הכי משמאל, משמש להצגת צילום מסך של האפליקציה. עם המרכזית ניתן לראות דיווח על השינויים שעברה החבילה מאז שהתקנו אותה (אם רלוונטי) ועם האחרון ניתן לבקר באתר האפליקציה.

אתה יכול גם למצוא אותו באמצעות מנוע החיפוש וכתיבת טקסט כלשהו הכלול בשם או בתיאור החבילה. התיבה משמאל תשתנה למצב תוצאות חיפוש שבו מופיעה רשימה של החיפושים האחרונים. החבילות שנמצאו עם תנאי החיפוש יופיעו בתיבה מימין.

לאחר שמצאנו את החבילה (או החבילות) שברצוננו להתקין, כל שעלינו לעשות הוא לבחור אותה באמצעות כפתור תפריט ההקשר של העכבר (בדרך כלל הימני, אלא אם אתה שמאלי) ולבחור לסמן ל להתקין. ניתן לחזור על פעולה זו עבור תוכניות רבות ככל הנדרש ובסיום ההתקנה מתבצעת על ידי לחיצה על כפתור "החל".

כפי שהוסבר עם ההזמנה apt-get להתקין, אם היה צורך להתקין חבילות אחרות שבהן תלויה זו שבחרנו, תוצג תיבת מידע עם הדרישות ותתבקש אישור לפני סימוןן.

כבר נאמר שאחרי זה לחיצה על החל תתקין את החבילות המסומנות, אז אנחנו כבר יודעים להתקין אפליקציות שנמצאות במאגרים, עכשיו אנחנו הולכים לראות איך להוסיף מאגרים חדשים להתקין תוכניות אחרות שאינן נמנות על ידי גואדלינקס. כמובן, תצטרך שהמפתח יספק לך את המידע על מאגרים אלה.

התקן ממאגר שאינו כלול ב-Guadalinex

נניח שאני רוצה להתקין את סימולטור המעגלים המפואר מה קורה. קודם כל, כפי שכבר נאמר, הייתי בודק סינפטי, מנהל החבילות שלנו, כדי לראות אם הוא זמין במאגרים שאנו גואדלינקס הגדירו.

לא מופיעה חבילה בשם זה. מבחינה הגיונית, וידאתי שזה כתוב נכון ושזה מה שאני באמת מחפש אז אני מניח שזה לא נמצא במאגרים.

הדבר הבא יהיה לקבל את המידע הדרוש כדי להוסיף את המאגרים המכילים את התוכנית שאני צריך לתצורה שלי. בדוגמה שלי, חיפשתי מה קורה באינטרנט ומצאתי באתר שלהם, בין השאר, את מה שאני מדגיש בצילום המסך הבא: קישור ל-PPA (Personal Package Archive, Personal Package Archive in Spanish)) של חבילות האפליקציות.

באותו קישור זה גם מסביר איך עושים את זה מהקונסולה. מכיוון שזה מאוד פשוט, בואו נסתכל על זה לפני שנפרט איך לעשות את זה סינפטי. ברור שאתה לא צריך לעשות יותר מאחד משני דברים: או מהמסוף או ממנהל החבילות.

כדי להוסיף את המאגר מהמסוף, השתמש בפקודה sudo apt-add-repository ppa:qucs/qucs שתהיה גם אחראית על חיפוש המפתח הציבורי כך שלא ניתן להתחזות לזהות המפתח ולהתקין תוכנות שונות. לאחר הוספה יהיה צורך לעדכן את המאגרים עם ההזמנה עדכון sudo apt-get. וכבר, כדי להתקין את החבילה (והתלות שלה) יספיק להשתמש בפקודה sudo apt-get להתקין qucs. כפי שכבר הסברנו, יהיה צורך לקבל את ההתקנה של החבילות הנוספות בהן תלויה שלנו ומכיוון שדרושות הרשאות ניהול, הוא יבקש את הסיסמה לפחות בפעם הראשונה.

כמו במפגשי קונסולות אחרים, בצילום המסך למטה, אפרתי את ההודעות וסיכמתי את ההודעות הפחות משמעותיות כדי להדגיש את מה שהכי חשוב לך: הפקודות והאזהרות שמחכות לתגובה. לאחר השלמת התהליך, התוכנית תותקן על המערכת שלנו ומוכנה לשימוש.

כפי שראית, עם הטרמינל זה די מהיר ופשוט מאוד. כעת נסביר כיצד לעשות זאת מ סינפטי. בעיקרון צריך להוסיף את המאגר החדש ולמען האבטחה גם את המפתח הציבורי שחותם עליו (כדי למנוע את התחזותו) אנחנו יכולים להתחיל בחיפוש המפתח וכך אנחנו עושים את שאר התהליך ממנהל החבילות.

באתר הפרויקט מה קורה מצאנו מידע על ה-PPA שמוביל אותנו אליו אתר החבילות. בצילום המסך הבא הדגשתי את הקישור למציאת המפתח. עליך להציג את המידע הטכני של ה-PPA וללחוץ עליו (מפתח חתימה)

בלחיצה על המקש, הדפדפן יעביר אותך לדף החיפוש של שרת מפתחות של אובונטו. במקרה שלנו יש רק אחד, אנחנו לוחצים עליו וכבר יש לנו את הטקסט של המפתח הציבורי; הטקסט הזה הוא שנכלל בין השורות BEGIN PGP PUBLIC KEY BLOCK ו-END PGP PUBLIC KEY BLOCK.

כדי להשתמש במפתח במנהל החבילות יש להעתיק אותו (גם את השורות המקיפות אותו) ולשמור אותו במסמך טקסט רגיל (כלומר, עם עורך טקסט כגון גדית, לא עם מעבד תמלילים כמו זה שב LibreOffice) זכור את השם והמיקום של המסמך כאשר מנהל החבילות ישאל.

חיפשנו מה קורה במנהל החבילות שלנו והוא לא הופיע, כעת אנו הולכים להוסיף את המאגר החדש שמכיל אותו באמצעות, לשם כך, הערך "מאגרים" בתפריט "הגדרות".

כאשר אתה נכנס להגדרות, תופיע תיבת דו-שיח. בלשונית "תוכנה אחרת" ניתן לראות רשימה של מאגרים זמינים כעת ובאמצעות כפתור "הוסף" ניתן לציין אחד חדש.

בתיבת הדו-שיח שמופיעה, אנו כותבים את הכתובת של ה-PPA שקיבלנו מדף האינטרנט שהצגנו בעבר. חשוב לציין שעליך לציין את הגרסה של אובונטו שעומדת לשמש. במקרה שלנו, כפי שהסברנו במאמר כבר יש לנו Guadalinex v9, זה נובע מ אובונטו אמין תאהר אז נצטרך לכתוב מְהֵימָן כדי לקבוע את המאגר בשימוש.

בואו נחזור לאתר Qucs PPA כדי להסביר מאיפה זה הגיע. deb http://ppa.launchpad.net/qucs/ubuntu אמין ראשי. בצילום המסך הבא הודגש האזור המכיל את המידע שמעניין אותנו כעת.

לאחר הוספת המאגר החדש, הוא מופיע ברשימה הקודמת. אגב, גם מאגר קוד המקור מופיע בנוסף לזה שמכיל את החבילות הבינאריות (שכבר הידור) שציינו.

לפני התקנת החבילות מהמאגר החדש אנחנו צריכים להיות מסוגלים לאמת אותן עם המפתח שלהן. זו הסיבה שאנו מעתיקים אותו מהאינטרנט ושומרים אותו במסמך טקסט. בלשונית "אימות" נוכל לטעון אותו באמצעות כפתור "ייבוא ​​מפתח" שיבקש מאיתנו את מיקום המסמך המכיל אותו (זה שהקלטנו קודם לכן)

אם הכל ילך כשורה, לאחר בחירת המסמך עם המפתח הציבורי בלשונית "אימות", יופיע בלוק חדש שמתאים למאגר החדש.

בעת סגירת תיבת הדו-שיח לאחר הוספת המאגר החדש והמפתח המתאים לו, מנהל החבילות מזהיר שהמאגרים השתנו אך השינויים לא ייכנסו לתוקף עד שהם ייטענו מחדש.

מתוך הודעת עדכון המאגרים עצמה, ניתן לטעון אותם מחדש על ידי לחיצה על הכפתור המתאים. זה יכול להיעשות גם מהממשק הראשי של סינפטי באמצעות כפתור "טען מחדש" הממוקם בפינה השמאלית העליונה, מתחת לתפריט.

כשסיימנו לטעון מחדש את המידע מהמאגרים, החבילה שחיפשנו, מה קורה, זמין כעת להתקנה כפי שהוסבר לעיל: בחר אותו באמצעות לחצן תפריט ההקשר, בחירה ב"סמן להתקנה" ולחיצה על "החל" בסיום בחירת החבילות להתקנה.

התקן מחבילת DEB

כדי לבצע את הפעולה הזו בקלות רבה נוכל להשתמש בכלי GDebi המשמש להתקנת חבילות DEB מסביבה גרפית. עם כל מה שנראה עד כה, אתה בוודאי יודע איך למצוא את החבילה ולסמן אותה כדי להתקין אותה.

אגב, בעת בדיקת זה יהיה צורך לבחור גם כמה חבילות שבהן הוא משתמש. כמה מרכיבים של המתורגמן פיתון וחבילת הליבה של התוכנית עצמה (gdebi-core)

אם אתה צריך להתקין זהירות, תוכנית הלמינציה אולטימייקר, כפי שכבר ראינו בסעיף הקודם, הייתי מתחיל בחיפוש אותו במאגרים, מכיוון שהוא לא זמין אנסה לחפש באינטרנט מאגרים מלבד גואדלינקס (ואמין) שהכיל את זה. במקרה זה לא מצאתי אותם, אולם מצאתי אותם באתר אולטימייקר מסמך עם סיומת .deb (חבילת DEB) המכילה אותו.

חשוב שתבחר את החבילה המתאימה לארכיטקטורת הפלטפורמה של המערכת שלך. במקרה שלנו i386, שהיא גרסת ה-32 סיביות של גואדלינקס.

לאחר הורדת החבילה (מהאתר אולטימייקר) אנו פותחים אותו עם ההתקנה החדשה שלנו GDebi. מכיוון שכנראה אין לך אפליקציה אחרת מותקנת לניהול חבילות DEB, פשוט לחץ פעמיים על סמל המסמך (בדרך כלל הוא יגיע לתיקיית "הורדות" של התיקייה האישית שלך). אבל אם יש יישום ברירת מחדל אחר, לפעמים זה קורה עם יישומים כדי לדחוס מסמכים, עליך לבחור אותו עם לחצן תפריט ההקשר של העכבר ולפתוח אותו במפורש עם GDebi.

GDebi מזהיר כי יהיה צורך להתקין 8 חבילות נוספות על מנת להתקין את החבילה המכילה זהירות. לחיצה על כפתור "פרטים" תציג רשימה עם החבילות שיש להתקין באופן ספציפי.

כאשר תלחץ על "התקן חבילה" הוא יבקש את הסיסמה (זכור כי התקנת אפליקציות דורשת הרשאות מנהל) אם, כמו במקרה שלנו, יש צורך בחבילות אחרות (תלות), היא תוריד אותן ותתקין אותן אוטומטית יחד עם תוכניות שהחבילה שלנו מכילה.

והרי, זה זמין כעת לשימוש. כל מה שנותר הוא לסגור את תיבות הדו-שיח. בוודאי שמתם לב שניתן, על ידי בחירה בתיבה המתאימה, לסגור אוטומטית את תיבות הדו-שיח הללו אם אין הודעת אזהרה על משהו שהשתבש או שדורש תשומת לבכם.

בסיום ההתקנה, הוא חוזר לתיבת הדו-שיח הראשונית אך הפעם, בתיבת "סטטוס" הוא מדווח שהחבילה כבר מותקנת ומציע להסיר או להתקין אותה מחדש באמצעות הכפתורים המתאימים לכל פעולה: "התקן מחדש חבילה" ו"הסר את החבילה".

לאחר שראיתי את השיטה השלישית הזו, התקנה מחבילת DEB, אולי נראה שהיא קלה יותר מהשנייה, התקנה ממאגר שאינו כלול ב- גואדלינקס, ויש להניח שהם הוזמנו לפי קושי. בטווח הארוך זה לא ככה; לשימוש במאגרים יש כמה יתרונות על פני התקנת חבילה בלבד; מצד אחד, הם יכולים להכיל כמה חבילות קשורות שפותרות תלות בצורה יעילה יותר ומצד שני, ברגע שהמאגר יתחבר למערכת החבילות, יהיה הרבה יותר קל, אם לא אוטומטי, לעדכן את האפליקציות לתיקון שגיאות או לשלב תכונות חדשות. כמו כן, ניתן ליצור מאגרים המקבצים יישומים מסוג כלשהו (אלקטרוניקה, מולטימדיה, הדפסת תלת מימד...) ומתעדכנים בתדירות גבוהה יותר מהסניף הרשמי, מורכבים עבור פלטפורמות חלופיות (כגון מעבדי ARM) המותאמות אישית על פי ארגונים מסוימים. או קריטריונים טכניים.

קומפלו את קוד המקור של התוכנית

קומפילינג הוא מונח המשמש להתייחס לתהליך של בניית אפליקציה לשימוש על מערכת ספציפית המבוססת על פלטפורמה ספציפית. תהליך הקומפילציה או הבנייה, כפי שהוא מכונה לעתים קרובות, מאפשר השגת מסמכים בינאריים ניתנים להפעלה (קוד מכונה) מקוד המקור. האמור לעיל כפוף לניואנסים רבים, למשל, ב Java מופעל קוד byte, וזה יהיה משהו כמו קוד מכונה עבור מכונה וירטואלית (מכונת תוכנה, לא פיזית). יש גם יישומים רבים שנכתבים בשפות מתפרשות (כגון פיתון) אם כי אפשר גם שקוד אובייקט נוצר אוטומטית תוך כדי תנועה. אין גם סיבה לא לערבב את כל האמור לעיל ולדוגמא להפוך את חלקי האפליקציה שמבצעים משימות חישוב אינטנסיביות יותר בשפה קומפילציה ואת ממשק המשתמש לשפה מפורשת.

כל האמור לעיל אמור להצביע על כך שיש יותר מדי דרכים אפשריות לבנות אפליקציה כדי שתוכל לדבר על שיטה סטנדרטית לחלוטין ושסביר מאוד שתצטרך עיין במידע שהכותב מספק לבניית התוכנית, שבוודאי ילווה בתסריט בנייה ו/או התקנה (תוכנית, ממש תסריט).

עם האזהרות הקודמות שצוינו, אנו הולכים לראות את התהליך, סטנדרטי ככל האפשר, של בניית אפליקציה מקוד המקור שלה. בגדול ולנסות להיות גנרי, אלו הם הצעדים שיש לנקוט:

• הורד קוד מקור
• פתח אותו (אם רלוונטי)
• הגדר את ספריית ברירת המחדל (כדי שיהיה נוח יותר)
• הגדר
• לְלַקֵט
• התקן (או העתק ביד, במידת הצורך, את תוצאת הבנייה)

יש בעיקר שתי חלופות הורד קוד מקור: שהמחבר מציע את זה, בדרך כלל דחוס, בדף אינטרנט או, הרבה יותר נפוץ כיום, שהוא משתמש במערכת בקרת גרסאות (VCS) הכוללת מאגר. למרות שיש עוד כמה, כגון כַּספִּיתִי o שׁוּק, ה-VCS הנפוצים ביותר לאחרונה הם חתרנות (ידוע גם בשם SVN) ויותר ויותר GIT. ייתכן שהכותב מספק קישורים להורדת מסמכי האפליקציה בשרת בקרת הגרסאות עצמו, אך הדבר האופטימלי ביותר, למשל לתחזק עדכון, הוא להשתמש בכלים הספציפיים הזמינים במאגרים של גואדלינקס.

לפי מה שנאמר, הגיוני לחשוב שכל אפליקציה תזדקק לכלים הספציפיים לשפה שבה נעשה שימוש בנוסף לאלה הגנריים שעשויים לחול. סביר מאוד שאתה צריך להתקין את המהדר g++, שבתורו תלוי ב-gcc שתלוי ב-cpp והכלים make, automake, autoconf, autoreconf... שאינם בהתקנה הבסיסית למרות שהחדשות הטובות הן שהם נמצאים במאגרים של גואדלינקס אז אתה כבר יודע איך להתקין אותם.

כעת, לאחר שהתקנו את הכלים, אנו הולכים לבדוק אותם עם כמה יישומים, למשל, כדי להוריד NVC (מהדר וסימולטור VHDL) אנו משתמשים בפקודה שיבוט git https://github.com/nickg/nvc.git

כעת אנו הולכים להשתמש ב-svn כדי להוריד את PIC32Prog, אפליקציה לתכנות מיקרו-בקרי PIC של 32 סיביות באמצעות, בין היתר, מתכנת PICKit2. הצו שאחראי לעשות זאת הוא svn checkout http://pic32prog.googlecode.com/svn/trunk/ pic32prog-read-only אל תדאג לגבי קריאה בלבד, המשמעות היא שאם אתה לא רשום לא תוכל לשלוח את השינויים שאתה מבצע בתוכנית למאגר, אבל התוכנית תהיה מתפקדת במלואה וכמובן שאתה תהיה מסוגל לשנות אותו במחשב שלך. כרגיל סיכמתי את ההודעות.

אם זה היה המקרה (זה לא בדוגמאות הקודמות) עכשיו זה היה הזמן לפרק. אתה יכול לעשות את זה עם הכלי הגרפי האהוב עליך, כנראה עם מנהל הקבצים, שמותקן עם גואדלינקס, או מכיוון שיש לנו את המסוף בהישג יד, אתה יכול להשתמש באחת מהשיטות הבאות:

• אם זה מסמך בפורמט רוֹכְסָן עם ההזמנה לפתוח את האפליקציה שהורדת
• אם זה בפורמט Tgz o TAR.GZ עם ההזמנה tar -zxvf האפליקציה שהורדה
• אם פורמט המסמך הוא BZ2 עם ההזמנה tar -jxvf האפליקציה שהורדה

השלב הבא, משהו די מינורי אך שימושי, הוא לשנות ספרייה (תיקיה) לזו המכילה את האפליקציה שאנו בונים (קומפילציה). זה די פשוט, להיות nvc את תיקיית היישום החדשה, פשוט השתמש בפקודה cd nvc. אם שינית תיקיות לפעולות אחרות, ייתכן שיהיה צורך להשתמש בנתיב התיקיה המלא למשל cd /home/vixtor/nvc או אם זה בתוך התיקייה האישית שלך אתה יכול לשמור כמה הקשות איתן cd ~/nvc. בדוגמאות הקודמות שלנו זה ייראה כמו צילומי המסך שלהלן.

השלב הבא הוא תצורה. בדרך כלל זה יספיק להשתמש בפקודה . / קביעת תצורה של אך כפי שנאמר בעבר פעמים נוספות, חשוב להתייעץ במה שהכותב מתעד בעניין זה. בדוגמאות שלנו, pic32prog אינו דורש תצורה (אין צורך להשתמש . / קביעת תצורה של) בעוד nvc צריך לבצע תחילה את הפקודות ./autogen.sh y ./tools/fetch-ieee.sh וליצור את התיקיה לִבנוֹת שממנו מתבצעת התצורה עם הפקודה ../configure

לאחר הגדרת היישום, נעשה שימוש בפקודה לעשות לבנות אותו. אם ישים, ייתכן שיהיה צורך גם להשתמש להפוך את ההתקנה כדי להקליט הכל במקום לאחר יצירת קוד ההפעלה. הרבה פעמים אפשר להשתמש בו לעשות נקי להשאיר הכל נקי, למשל להידור מחדש מאפס אם נעשו שינויים.

בנוסף לכלים לבניית האפליקציה מקוד המקור, ייתכן שהאפליקציה תזדקק לרכיבים נוספים כדי לתפקד, לעתים קרובות ספריות, ולכן לצורך בנייתו. בדוגמאות שלנו, pic32prog צריך את הספריות כדי לנהל את יציאת ה-USB, אליה יתחבר המתכנת (PICKit או אחר), ו-nvc צריך TCL, Flex ו-LLVM, שחייבים להיות זמינים לפני בניית האפליקציה.

כפי שתראו, ישנם גורמים רבים המשפיעים על תהליך בניית האפליקציה, ולכן יש לסיים עם הנאמר בהתחלה: חשוב מאוד לעיין בתיעוד שסיפק הכותב לגבי השיטה והדרישות עבור בניית האפליקציה מכיוון שקשה מאוד להציע הליך גנרי מעבר למנטרה להוריד, לפתוח, להגדיר, לבנות, להתקין ולנקות.